אלבום לגיל ארבעים

כל אלבום שאני מכינה טומן בחובו סיפור חיים שלם. וממש כמו החיים שלנו, כל סיפור שונה מהאחר וכל אלבום שונה מהאחר.

אתמול קיבלתי הזמנה לאלבום במתנה לליאן שתחגוג בקרוב יום הולדת ארבעים. ההזמנה לא הייתה מבן הזוג שלה, או מהמשפחה, זו הייתה הזמנה משתי החברות הכי טובות שלה, איילת ורחלי. איזה כיף זה, באמת, חברות נשית אמיתית שמחזיקה כל כך הרבה שנים.

הן ביקשו לשלב באלבום כמה משפטים שיופיעו ליד התמונות. חשבתי שאלו יהיו משפטים משירים או ציטוטים מפורסמים, כמו שהיה לי באלבום בת המצווה שורד הזמינה לנויה וביקשה לשלב בו שירים. אבל לא, אלו לא היו טקסטים מוכרים, וכשרחלי שלחה לי את רשימת המשפטים איילת הגיבה להודעה שלה בשורה של סמיילים צוחקים. הבנתי שאני לא מבינה, ולא יכולה להבין, אלו בדיחות פנימיות שלהן.

זה כל כך מקסים בעיני, שחברות אמיתיות רוצות להעניק לחברה שלהן מתנה שהיא באמת one of a kind, כי אין ולא יכול להיות עוד אלבום כזה לאף אחת אחרת. מתנה שהיא הכי אישית שאפשר, עם תמונות שכל אחת מהן מקפיצה זיכרון ומעלה חיוך. מתנה שהיא עבודת יד מרגשת שהוכנה במיוחד לפי ההזמנה. המחשבה שמאחורי זה, ההשקעה, כן, גם ההשקעה הכספית, הערך שיש באלבום כזה – לא הייתי מצפה לפחות מזה בחברות כל כך הדוקה ומשמעותית.

לעיצוב האלבום בחרנו מארז ניירות מדוגמים קלאסי מאד ובוגר. "פחות ורוד" הן ביקשו, בראייתן זה פחות מתאים לכלת השמחה ולגיל ארבעים. כך מיישמים מתנה אישית. היכולת לדייק את העיצוב עבור הנמען, ולא להיות כפופים לכמה תבניות עיצוב מוגדרות מראש. כאילו שכל התינוקות הבנים צריכים להיות בתכלת, וכל נערות הבת מצווה רוצות נצנצים, וכל הנשים בנות הארבעים ירצו ורוד עתיק.

איזה כיף להן שיש להן אחת את השנייה, את החברות הזאת. כמה זה לא מובן מאליו שיש חברות שמשקיעות ככה אחת בשנייה. זה לא כדי לצאת ידי חובה, זה לא כדי לסמן וי, זה לא כדי לעשות שופוני ולהראות כמה בעצם הן אלו שהשקיעו הכי הרבה. לא. בדיוק הפוך, זה לחשוב מה ליאן תאהב ומה היא תעריך, ואיך אפשר לצקת משמעות למתנה כדי באמת להעביר את המסר.