מעצבת אלבומים

כששואלים אותי במה אני עוסקת, או איך אני מגדירה את העבודה שלי, זה מאד מוזר לי להגיד על עצמי שאני מעצבת אלבומים. מצד אחד, ברוב המקרים כדאי לתת תשובה קצרה ותמציתית. מצד שני, אני מרגישה שהמונח "מעצבת אלבומים" הוא כל כך חוטא למטרה.

העבודה שאני עושה כשאני מכינה אלבום (ובואו נוציא מכלל אפשרות שאני אשתמש בכינוי "מכינת אלבומים") היא הרבה יותר רחבה ומקיפה מעיצוב נטו. אני מכינה את האלבום בעבודת יד מ-א' ועד ת'. אני מלווה את הלקוחה שלי במסע רגשי שלם של ציפייה ונצירת זכרונות מתוקים. אני נותנת לה מענה לצורך רגשי שהיא מעוניינת בו אבל עד כה לא הביאה את עצמה לכדי התמודדות איתו.

אני לא רק מעצבת את האלבום. אני בראש ובראשונה מנסה להיות בקשב מלא ומוחלט ללקוחה שלי, לניואנסים הקטנים שחשובים לה בבחירת התמונות, כמו אמהות שמבקשות שלא יהיו תמונות של התינוק כשהוא עם מוצץ, או כלות שחשוב להן שיהיה ייצוג פרופורציונאלי של שני הצדדים שהגיעו לאירוע. אני קשובה לחוויה שהיא רוצה לקבל מהאלבום, לעיצוב שצריך להתכתב עם האופי שלה ועם הטעם שלה.

ומלאכת המחשבת של סידור התמונות בדיוק בסדר המתאים ובמקבץ הנכון של איזו תמונה הולכת עם איזו תמונה אחרת, זה הרבה יותר מעיצוב.

ומלאכת היד? מה איתה? "מעצבת אלבומים" הרי בקלות יכולה להיות גם מישהי שמעצבת אלבומים דיגיטליים. אלבום בעבודת יד הוא עולם אחר לגמרי, ובעיני גם הרבה יותר אישי, מדויק ומרגש מאלבום דיגיטלי.

אז איך אני אקרא לזה? "מעצבת אלבומי תמונות בעבודת יד"? זה נראה לי הכי קרוב לתיאור מדויק של הסיטואציה. על אף שעדיין קשה לי עם התיאור "מעצבת". זה נשמע לי כאילו שטוח מידי, בעוד שהעבודה כאן היא לעומק, ממש לעומק. לעומק של הלקוחה, לעומק של החוויה, לעומק המטרה שלשמה הוזמן האלבום.

אני מתחבטת בשאלה הזו ותוך כדי מבינה שיש לה בעצם שתי פנים – הצורך להסביר כלפי חוץ כשאני נשאלת "אז מה את עושה?" והצורך להסביר כלפי פנים כשאני שואלת את עצמי "אז מה אני עושה?", והצורך הפנימי הוא לא פחות חשוב ולעיתים יותר מהצורך החיצוני. בואו נסכם בינתיים שנלך על "מעצבת אלבומי תמונות בעבודת יד לפי הזמנה", ונחזור להרהר בכך עד שאמצא תיאור יותר מדויק שאהיה שלמה איתו.