לרקום אלבום

אחד הדברים שאני הכי אוהבת באלבומים בעבודת יד זו היצירתיות.

במקום להזיז את העכבר ממקום למקום על המסך כמו בסידור של אלבומים דיגיטליים, באלבומים בעבודת יד יש מלאכת מחשבת של עיצוב ויצירה. הצבעים לא עוברים סינון של מסך מחשב, אלא יש לנו את כל החומרים מול העיניים בדיוק כפי שהם, ואפשר לסדר ולשנות ולהתאים ולבדוק ממש איך תהיה הקומפוזיציה המושלמת על העמוד.

אבל היתרון הכי משמעותי בעיני של אלבומים בעבודת יד שחד משמעית אי אפשר להשיג באלבומים דיגיטליים הוא היצירתיות והאפשרות ליצור אלמנטים בתלת-מימד, תוך שילוב של מרקמים שונים.

הכי אני אוהבת לרקום אלבומים.

כן כן, לרקום ממש עם מחט וחוט רקמה.

בתור ילדה הייתי רוקמת המון עם סבתא שלי, וזה אחד הזיכרונות הכי משמעותיים שיש לי ממנה. כשהיא נפטרה כל אוצר חוטי הרקמה שלה עבר אליי.

אני לא זוכרת במתי זה היה, אבל מתישהו התחלתי לרקום מסגרות לאלבומים. לעבור עם המחט והחוט ולרקום מסגרת עדינה לכל עמוד באלבום, או לרקום פס מעוטר בדופן החיצונית של העמוד.

הרקמה מוסיפה טקסטורה מדהימה לאלבום, כזו שרק מזמינה להעביר עליה את האצבעות הלוך וחזור. המגע מוסיף לחוויה של התבוננות באלבום, יוצר אינטימיות ומחדד את הפן הכל-כך אישי שיש באלבום תמונות שהוכן במיוחד עבורנו.

מעבר לכך, באלבומי ילדים במיוחד, לפעמים האמא מעט חוששת מכך שהבן או הבת יתעסקו עם התמונות והאלבום בעדינות האופיינית לגיל שנתיים. במקרה כזה מסגרת רקומה היא פתרון אלגנטי ויצירתי כדי למשוך את תשומת הלב והאצבעות של הפעוט למקום אחר שאין חשש שיזיק לתמונות.

השילוב של אלמנטים קישוטיים שבולטים מעל פני השטח של העמוד מעניקה לאלבום נפח, והיא משדרגת את העיצוב.

לרקום אלבום זו עבודה של שעות. עבודת יד אמיתית, ואני נהנית מכל רגע ממנה.