לעצב אלבום בר מצוה

אחרי למעלה משלוש שנים ומאות אלבומי תמונות מעוצבים בעבודת יד שהכנתי ללקוחותיי, אני יכולה להגיד בביטחון גמור שהאלבום המאתגר ביותר עבורי מבחינת העיצוב הוא אלבום בר מצוה. לפני שאפרט מדוע זה כך, אני בטוחה שלחלקכם קפץ בעין האיות של "מצוה" עם ו' אחת, כך אני כותבת, אני יודעת שיש כאלו שיכתבו "בר מצווה" בשני ו', ובתור מי שהפרטים הקטנים מקבלים אצלה תשומת לב גדולה, אני יודעת כמה שזה יכול להציק במהלך הקריאה, אז דעו שליבי איתכם ואני בטוחה שעד סוף הפוסט התוכן כבר יסחף אתכם ולא תשימו לב J

מכל מקום, אלבום בר מצוה, ללא ספק אלבום שההזמנה שלו מאתגרת אותי בכל פעם מחדש. כאשר אני מעצבת אלבום תמונות בעבודת יד אני מתחילה בכל פעם מאפס. אין לי תבניות מוכנות מראש, כמה סקיצות לאלבום מסוג כזה וכמה סקיצות לאלבום מסוג אחר. הלקוחות שלי מקבלים את מלוא תשומת הלב שלי והקדשה שלמה ומלאה לסיפור הייחודי שלהם. אם יש נער בר מצוה שאוהב לקרוא ספרים ואוהד את הפועל ירושלים, הרי שהאלבום שלו ייראה לגמרי שונה מאלבום בר מצוה של נער שאוהד את מכבי תל אביב והתחביב האהוב עליו זה בכלל משחקי מחשב. אגב, מדובר בשני אלבומי בר מצוה אמיתיים לגמרי שהכנתי.

אז מה יש באלבום בר מצוה שהופך אותו למורכב יותר לעומת אלבום שנה ראשונה לתינוקת, או אלבום בת מצוה, או אלבום משפחתי במתנה ליום הולדת 75 של סבא? ובכן, יש משהו בנערים בנים בגיל 13, משהו שהוא על התפר שבין ילדות לבגרות, אבל לא לגמרי מובהק. בנים, בואו נודה על האמת, נשארים במידה מסוימת ילדים לנצח. האיזון העדין בין אלמנטים קישוטיים מעט ילדיים ושטותיניקים, לבין עיצוב שהוא יותר מוקפד ובוגר, כזה שלא יעשה להם פדיחות כשירצו להראות את האלבום לחברים, הוא איזון שקשה מאד להגיע אליו.

מעבר לכך, נערים בני 13 הם קהל די קשוח. הם כבר לא ילדים קטנים שיתלהבו מפירוטכניקות של קיפולי נייר שונים, והם עדיין לא מבוגרים מספיק כדי להתרפק על זכרונות העבר.

בסופו של דבר הקלף המנצח הוא תמיד, גם באלבומי בר מצוה, היכולת לראות באופן מלא ושלם את הנער שעומד מולי, את סיפור שלו, את הייחודיות שלו, ולעצב את האלבום באופן מדויק עבורו. האופי האישי והפרטי של כל נער מכתיב את המינון של האלמנטים הקישוטיים של האלבום, את הצבעוניות שלו ואת מיקום האלבום במנעד שבין עיצוב נקי מאד לבין עיצוב עמוס וגדוש. כל אחד לטעמו.