הפוך גוטה: מדוע לא אכין אלבום בלי תמונות

אני אוהבת עבודות יצירה, ואני אוהבת צבעוניות, ואני יכולה בקלות להעביר את הזמן שלי בשיטוט ברשתות חברתיות כמו פינטרסט ופייסבוק ולשזוף את העיניים בעבודות יצירה של יוצרות מרחבי העולם. אני נהנית מזה ברמה האישית, אם כי בהיבט המקצועי אני מרגישה שאני מייצגת אסכולה שנמצאת במיעוט בקרב קהילת היוצרות, בטח בישראל.

ברוב המקרים אני רואה יוצרות שמעלות לרשת אלבומים שהן הכינו, אלבומים יפים, צבעוניים, ברמת גימור נאה והם בהחלט מצטלמים בצורה מאד מושכת. אלא שחסר בהם משהו – תמונות. יש הרבה יוצרות שמעלות לרשת סרטונים או תמונות של אלבומים ריקים. חלקן מציעות את האלבומים הללו למכירה כשהם ריקים.

אני, כשלעצמי, לא רק שלא מצליחה להבין ולהתחבר לזה, אני ממש יוצאת חוצץ כנגד הגישה הזו.

בראייתי, האלבומים הריקים האלו הם אולי יצירת אומנות אסתטית ואני מתארת לעצמי את ההנאה הרבה והסיפוק שהכנתם הביאה ליוצרת, אבל הם לא אלבומי תמונות. הם אלבומים. הם לא אלבומי תמונות, וזה אולי נשמע סמנטי, אבל זה הבדל עקרוני וענק.

כאשר אני מכינה אלבום תמונות מעוצב בעבודת יד מלאה אני לא אגע בשום נייר מדוגם ולא אתקרב לטרימר שלי לפני שראיתי את התמונות, לפני שעברתי עם הלקוחה תהליך של היכרות והבנתי ממנה מה חשוב לה באלבום, למה היא מזמינה אותו, באיזה שלב של החיים היא נמצאת ואיזה שלב בחיים האלבום שלה משקף, ואיזה דיאלוג מתקיים מהמרחק הזה שבין שני השלבים. אני אעבור תהליך אישי של היכרות עמוקה עם התמונות עצמן, במסגרת המיון שלהן ובחירת תמהיל התמונות שייכנסו לאלבום עצמו, ולאחר מכן כאשר אפתח אותן בחנות הצילום ואחזיק אותן מולי ואראה את הגוונים האמיתיים שלהן ולא רק מבעד למסך המחשב.

רק אז, כשהלב של הפרויקט מובן וברור, אפשר לקרום לו עור וגידים וליצור לו את המעטפת המדויקת עבורו, וזה מה שהופך אלבום לאלבום תמונות. הדגש הוא על התמונות, והאלבום צריך להיתפר למידותיהן, ולא הפוך. האלבום, גם מבחינת העיצוב שלו בבחירת הדפים המדוגמים שבו וגם מבחינת הבניה הטכנית שלו, צריך להתאים את עצמו ולהיבנות סביב התמונות.

אני מאמינה שלכל אחד מאיתנו יש סיפור חיים אישי וייחודי, סיפור ששווה לספר ובוודאי ששווה לעבד בינינו לבין עצמנו. הכנת האלבום היא השיא של תהליך זה, והיא טומנת בחובה משמעות ותוכן הרבה יותר אישיים ועמוקים מאשר עבודת יצירה נאה שבראש ובראשונה רוצה למקסם את המידות של הנייר כדי להימנע מפחת ושאריות.

לכן תהליך העבודה שלי מתחיל מהתמונות, ומתמקד בהן, ורק לאחר מכן מגיע האלבום, ולא הפוך.