הסיפור שמאחורי התמונות

כאשר לקוחות שולחים לי תמונות הם שולחים אותם דרך הווטסאפ, או משתפים אותי בתיקיות דרך המחשב, או באמצעים טכנולוגיים אחרים. מידי פעם מגיעה לקוחה ממש מסודרת, עם התמונות מאורגנות בתיקיות לפי שמות ותקופות. במקרים האלו לתמונות יש שמות. כלומר, לקבצים של התמונות יש שמות.

לפעמים אלו שמות גנריים כאלה, כמו "יום ההולדת של אלה".

אבל לפעמים השמות האלו מגלים עולם אחר לגמרי לגבי התמונה והלקוחה ששלחה אותה.

כך קרה לי לפני כמה שבועות, כאשר סיימתי להכין אלבום זוגי במתנה ממישהי מאד מיוחדת ליום ההולדת של בעלה. ומבין כל התמונות הייתה תמונה ששם הקובץ שלה היה "שאיבת ביציות".

איזה בוקס בבטן.

עוד זוג מתוק מדבש, שגם עבורם הרצון להיות הורים פגש את המציאות במקום קשה, ארוך ומטלטל.

אבל היא בחרה לשלוח לי את התמונה הזאת.

בין שלל התמונות מהטיולים בחו"ל, לתמונות מהחתונה, לתמונה עם זוג מפתחות לבית חדש, הייתה גם התמונה הזאת.

אני מתארת לעצמי שעבורה זה בוודאי היה שם תמיד ברקע. המחשבות והרצון להיות אמא.

שהיא רואה את זה וחיה את זה גם כשהיא מסתכלת בתמונות של טיולים מחו"ל, ואולי היא כבר דמיינה את הבית החדש ההוא מלא ילדים.

גם אני עברתי את זה. לא שאיבת ביציות, אבל את כאפת ההתפכחות במסע לאמהות. וגם לי באלבום יש תמונה מטיול בקרואטיה כשהייתי בתחילת הריון שלא צלח. ואולי גם אצלך יש כאלה. תמונות שאנחנו רואות בהן דברים שאף אחד אחר לא רואה.

תמונות שצילמנו כשחשבנו שהחיים שלנו הולכים למסלול אחד ורק בדיעבד אנחנו יודעות שהן הלכו לכיוון אחר לגמרי.

הרגישות הזו, להתייחס לכל תמונה ותמונה כדלת כניסה לחיים של אנשים, לחוויות שהם רוצים לשמר ולזכור, היא חלק בלתי נפרד מהכנת האלבום. התמונה הזו קיבלה עמוד משל עצמה.

זה יצא אלבום מקסים.

עמוס תמונות של זוג מאושר.

ובעמוד האחרון שלו, עמוד אחד אחרי התמונה ההיא, הם כבר היו הורים מאושרים.

ככה זה.

זה לא רק אלבום, זה מסע בזמן, זה סיפור החיים שלנו.