האלבום הקיטשי של שני

זה מעורר אנטי נכון? המילה הזו, "קיטשי". זה מיד לוקח אותנו למקומות מתוקים מידי, עם קלישאות שחוקות מידי בריכוז גבוה מידי. במובן מסוים פיתחנו איזו ראיה מעט צינית על סיטואציות קיטשיות ובלי לשים לב אנחנו כבר אוטומטית מזלזלים בהן.

כשיובל שוחח איתי על מנת לתאם את העיצוב לאלבום שהזמין לכבוד יום הולדתה של ארוסתו, שני, הוא לא כל כך ידע לכוון אותי לטעם העיצובי שלה, ואמר רק שהיא אוהבת "לבבות ודברים קיטשיים".

התיאור הזה שלח אותי לחשוב ולהתעמק במשמעות של לעצב אלבום תמונות קיטשי. איך אני אעצב לה משהו שישמח אותה, שידבר אליה, שיתאים לאופי שלי, בלי לעבור את המינון המדויק הזה של ריכוז יתר של קלישאות.

ככל שחשבתי על זה יותר כך הרפיתי מהתפיסות המושרשות והמתנשאות שלי לגבי המונח "קיטש" והתחלתי לחשוב עליו בתור סוג של תמימות וקסם שובה לב, כמעט ילדותי, של אושר שעוד לא הושחת על ידי שריטות ציניות ואכזבות למיניהן שהחיים לפעמים מזמנים. מהמקום הזה ההתנשאות הפכה לסוג של כמיהה, אפילו קנאה. איזה כיף לה שזה העולם שלה ושזה מה שהיא אוהבת, איזה כיף לה שהיא אוהבת את הכי ורוד עם הכי הרבה לבבות ושהיא מאמינה בכל ליבה באהבת אמת וב"הם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה". איזה מתוק ונעים זה שהיא לא נתנה לאף אחד להרוס לה את המחשבה הזו.

הקיטש הפך להיות סוג של תיבת אוצר של מזל. במקום להביט עליו בתחושה של "חכי חכי" הבטתי בו ממקום שלם של "זה נפלא ושלא יגידו לך אחרת".

הזלזול הפך לרצון לגונן ולשמר, וזה היה הקו העיצובי שהנחה את הכנת האלבום. האלבום שיובל הזמין לשני, אלבום תמונות מעוצב בעבודת יד, בגודל של 20X20 – גודל מושלם לאלבומי תמונות מעוצבים בעבודת יד – וכלל בתוכו 70 תמונות שנבחרו בקפידה. האלבום יצא ורוד, ומתוק, ורומנטי, ובעיקר כזה שעושה נעים וחם בלב וחיוך על השפתיים. אלבום תמונות מעוצב בעבודת יד שהוכן במיוחד לשני, מתוך כוונה ומחשבה לחגוג אותה ואת מי שהיא, לספר את סיפור הזוגיות שלהם, ולהתאים במיוחד לה. אלבום תמונות מעוצב בעבודת יד, מתנה משמעותית, מרגשת וייחודית, שבדיוק כמו שני – אין עוד אחד כמוהו בכל העולם כולו.