אלבום זיכרונות מעוצב

הזכרונות שלנו הם חלק מההגדרה העצמית שלנו, הם מציבים לנו מול הפנים מראה של מי אנחנו, כמה אנחנו אהובים, לאילו הישגים הגענו בחיינו וכמה משמעות יש בעשיה שלנו. אנחנו תולים תמונות על הקירות של הבית ושל המשרד כי זה הנוף היפה ביותר שאנחנו יכולים לבקש לעצמנו. יותר מכל פסגה מושלגת או גלים של ים, יותר מכל קו רקיע של כל עיר בעולם, אנחנו נהנים לראות תמונות של הילדים שלנו מחייכים אלינו מבעד לתמונה, או של בן או בת הזוג מחבקים אותנו. וכשאנחנו רואים את התמונה אנחנו נזכרים בתחושה ובמגע, והחמימות הזו חוזרת ונותנת לנו כוח להמשיך ופרופורציה להמשיך בטוב.

הזכרונות שלנו בתמונות הם הביטוי הויזואלי לסדר העדיפויות שאנחנו מגדירים לעצמנו בחיים. לכולנו יש שגרה מורכבת ואתגרים יום-יומיים, וברוב המקרים אלו עולים במספרם ובמשכם על פני הרגעים המאושרים באמת. ועדיין, על אף שהם בעמדת מיעוט מספרית, הם הרוב המוחץ מבחינה רגשית, וזו הגדולה של הבחירה שאנחנו עושים בתעדוף הזכרונות שלנו.

יש לנו בידיים את הכוח לעצב את החיים שלנו, לברור במה להתמקד ואיזה משקל לתת לאיזה היבט של חיינו. אנחנו לא נכניס לאלבום התמונות, אלבום הזכרונות המעוצב שלנו, תמונות של ויכוחים, תמונות של מתח או של אכזבות. אנחנו לא נכניס תמונות שלנו מארגנות את הלוגיסטיקה של ההסעות לחוגים או של כמויות החול שהם מחזירים הביתה מהגן בנעליים.

באלבום התמונות שלנו אנחנו נכניס את הפירות, את רגעי השיא, את הרגעים שמעניקים משמעות לכל הדרך שעברנו כדי להגיע אליהם. את התמונה המשפחתית מהטיול, ולא את כל החודשים שעבדנו ועשינו משמרות כפולות בעבודה כדי לממן את הטיול הזה. את התמונה מסיום חוג הבלט, ולא את כמות הזמן ששרפנו בהמתנה מחוץ לסטודיו.

אלו התמונות שנבחר, אלו התמונות שמייצגות אותנו ואת מי שאנחנו. באלבום התמונות שלנו, שלנו כיחידים ושלנו כמשפחה או כבני זוג, אנחנו נבחר להתמקד בטוב כדי להביט בזה ולקבל כוחות להחזיק מעמד ולעבור גם את השגרה, האתגרים, השעמום והקשיים.

כזה כוח יש לאלבום תמונות, והוא מתעצם עוד יותר כשהוא מגיע באלבום תמונות מעוצב בעבודת יד.