אלבום זיכרון לסבא של מרב

כל פעם שאני מקבלת הזמנה לאלבום זיכרון אני מתמלאת תחושה של חרדת קודש מהמשמעות שיש לאלבום הזה עבור מי שהזמין אותו.

גם עיצוב הזיכרון והדרך שבה הלקוחה ואני בוחרות יחד לעטוף אותו הוא תהליך מיוחד, מרגש ומציף. כל אחת מעצבת את הזיכרון שלה בדרך הייחודית לה.

אלבום הזיכרון שמרב הזמינה ממני כדי לכבד את זכרו של שבא שלה בשלושים לפטירתו היא אלבום מרגש במיוחד.

בניגוד לאלבומי זיכרון קודמים שהכנתי, שהגיעו כולם בטווח של שנים מהפטירה והיו שיאו של תהליך ההתמודדות וההשלמה עם האבדן, מרב הזמינה את האלבום הזה כמה ימים אחרי שהמשפחה קמה מהשבעה. הכל היה עדיין טרי.

מרב לא גרה בארץ, ולא יכלה להגיע ללוויה ולשבעה. ואני רק יכולה לתאר לעצמי את הקושי הרב שכרוך בהתמודדות עם אבדן של אדם יקר ואהוב כשאת רחוקה מהמשפחה. המרחק הגיאוגרפי כאילו מוכפל ומשולש בריחוק רגשי ומשקולת כבדה של געגועים ובדידות.

מרב חיפשה דרך להרגיש קרובה למשפחה ובו בזמן להתאבל ולעבור את תהליך ההתמודדות והפרידה שלה מסבא שלה.

היא פנתה אליי והזמינה אלבום לזכרו, שיגיע למשפחה לפני השלושים. היא שלחה לי תמונות, תמונות משפחתיות ותמונות מן העבר; תמונות שלו בשנותיו הצעירות ותמונות מהחתונה. תמונות בשחור לבן מהמחצית הראשונה של המאה העשרים תמיד יעבירו בי צמרמורת קלה.

לעיצוב בחרנו יחד קונספט מאד מוקפד ונקי, בגווני החומים והירוקים, בעיקר ירוק בקבוק לגווניו. הפעם האלמנטים הקישוטיים נכנסו במינון מאד מדויק ומינימליסטי.

בנוסף לתמונות, שלחה מרב גם פסוקים ושירים שסבא שלה אהב במיוחד, והטקסטים שולבו בין התמונות באלבום. השיר החותם את האלבום, "דרכי" של פרנק סינטרה, לווה בתמונה יפיפייה של סבא מאחד האירועים המשפחתיים האחרונים שזכה לקחת בהם חלק.

לקראת סוף האלבום השארנו כיסים ודפים לבנים מעוצבים שעליהם יוכלו בני המשפחה לרשום את מחשבותיהם ותחושותיהם בשלושים. את הטקסט האישי של מרב היא שלחה אליי ואני הדפסתי אותו והכנסתי אותו פנימה.

היא סיפרה שהוא נפטר בשיבה טובה, בגיל 93, מוקף נכדים ונינים ומשפחה אוהבת. זו הייתה זכות גדולה בשבילי להכין עבור מרב את האלבום הזה, ואני בטוחה שהיא ומשפחתה מצאו בו נחמה ברגעים מלאי הצער האלו.