אלבום המתכונים של רוני

אלבום המתכונים של רוני הוא דוגמה מצוינת לכך שהזכרונות שלנו מגולמים בצורות רבות ומגוונות, ולא רק בתמונות ככאלו.

הרעיון מאחורי ספר המתוכנים שרוני ביקשה להפוך לאלבום הוא הנצחת אמה האהובה שהייתה בשלנית מדופלמת, וחיבור המתכונים הישנים שבהם עוד השתמשו במרגרינה ובראש כל עמוד נכתב "רצפט", לבין הגירסאות המעודכנות של רוני עצמה, ותמונות של ארוחות משפחתיות.

מעבר לאתגר הטכני בהכנת האלבום, כפי שכתבתי בהרחבה בשבוע שעבר, יש באלבום הזה משהו קסום וכל כך ייחודי. רוני באמת חשבה על כל פרט קטן. ליד המתכון של עוגת השוקולד כינסנו ארבע-עשרה תמונות של עוגות ימי הולדת של הנכדים של רוני; ובין העמודים נשזרו ציטוטים של הנכדים כשהיו צריכים להשלים את המשפט "האוכל של סבתא בשבילי…"

כל הדברים הקטנים האלו הפכו את ספר המתכונים הזה להיות ייחודי ואישי, ובעל משמעות עמוקה כל כך. בסוף הספר צירפתי את הקטעים שכתבו הילדים של רוני באזכרה לסבתא שלהם, אמה של רוני. יש משהו במושג הזה של "אוכל של סבתא" שאוטומטית הופך אותו למנחם וטעים יותר מכל אוכל אחר. כאילו יש להן, לסבתות, תבלין מיוחד שרק הן יודעות לרקוח.

בהפרדה בין החלק הראשון שעוסק בתבשילים לבין החלק השני שעוסק בעוגות וקינוחים, כתבה רוני קטע על מהי האפייה עבורה. היא כתבה באריכות על הקשר עם אמה, על האהבה להיות במטבח ועוד.

ספר המתכונים הזה הוא הרבה יותר מאשר קיבוץ של מתכונים למאכלים טעימים. הוא הרבה הרבה מעבר לכך. הוא אלבום משפחתי שיש בו זיכרונות של טעמים וריחות, של תחושות חמימות של ארוחות משפחתיות, של מסורת משפחתית, כזו שמלכדת משפחה, על בישולים שעוברים מדור לדור לדור. יש בו מעט תמונות של אנשים, והמון תמונות של אוכל, והוא מושלם בדיוק כפי שהוא. לאף משפחה אחרת לא יכול להיות ספר מתכונים שכזה.

ספר המתכונים הזה הוא תצוגת תכלית לעוצמה שיש באלבומי תמונות, ועד כמה כל אחד מאיתנו יכול לקחת את זה למקום האישי שלו. שאנחנו לא צריכים להתפשר על אלבומי תמונות בתבניות מוגדרות מראש, ושאנחנו ראויים לאלבום תמונות אישי בעבודת יד.